טוב רואי -שבת

מחיר באתר:50.00

מסכתות שבת ועירובין

קובץ נפלא של חידושי מרן הראי”ה קוק, שהובאו מספריו השונים, השו”תים אורח משפט ודעת כהן, פירושו לשו”ע מצות ראיה, הערותיו ההלכתיות באגרות שונות, במכתביו ההלכתיים בעץ הדר, שבת הארץ וחבש פאר.

בחיבור זה קנח סימנים, כמספר דפי המסכת, ראשיתם וסופם בדברים שכתב מרן הרב על המסכת ב”טוב ראיה” שהתפרסם בש”ס. לומדי המסכת המבקשים לברר את גדרי מלאכת ההוצאה, יבושמו בזה מהערות הגדרותיו של הראי”ה (בסימן א-ב), ומכתב יד הרב שצורף (בסימן ט), בגדרי קלוטה, המושיט וגדרי יסוד בעקירה ובהנחה, “דגוף ההוצאה היא ההוצאה עצמה, והעקירה וההנחה אינם כ”א תנאים אל המלאכה”, ד”מה שאין רגילות כן – נחשב שלא כדרכה, לא תעשה מלאכה ע”י מה שתהיה במשכן”. (ויש לעיין בסימן יח).

בפרק השני “במה מדליקין” הובאו כל סוגיות חנוכה הרבות (כט-נג) ובתוכם באורים ליסוד נס השמן והדינים השונים המחוברים עפ”י מימרות הגמרא, ולעיתים מביאים דברים שונים יחד, המלמדים זה על זה ומפרים ומרחיבים את הסברא ודיוק העניינים. כן שולבו גם מאמריו באגדה ובאמונה בזה, אף שפירוש עין איה שעל סדר האגדות לא הובא כאן, והמובא יש בו כדי להשלים את הדברים שבעין איה. בסימן מ”ה קובצו חמשה דרשות משמועות ראי”ה בסגנונם השונה והמשלים.

דברי מרן הראי”ה נערכו לפרקים, ובראשם כותרת ואחריה ביאור תמציתי, לתועלת הלימוד והמיקוד, ראשי הפרקים סודרו בתוכן העניינים שבתחילת הספר. ומפתח העניינים בסופו.

נספח לענייני שבת (כ 42 עמודים) מובא בסוף חלק הבאורים, ובו שלושה חלקים, חלק התשובות ההלכתיות, שלא נמצא להן מקום מכוון על סדר הגמרא, כמו מלאכת נכרים בשבת, הנאה ממעשה גוי, ברכה על האור בהבדלה על חשמל, איסור חליבה בשבת, איסור כדורגל וקניית בית מגוי בשבת, בישול אחר בישול, בלילה, בענייני רפואה ואוורור עציצים, הפיכת מים לקרה, והדלקה וכבוי חשמל, עם הגדרת היחס למחלל שבת בפרהסיא.

החלק השני שבנספח זה הוא הגדרות שונות של מלאכה בשבת, כמו שינוי וגדר “כדרכה”, מלאכה שא”צ לגופה, מלאכת מחשבת וכדומה.

ובחלק השלישי קובץ אגרות ודברי תוכחה לאנשים רבים בעלי תפקיד בדבר שמירת קדושת השבת בארץ ישראל בדור התחיה, שיש בהם תועלת של שימוש דרכי התוכחה, בבחינת “גדול שמושה יותר מלמודה”. (כ 13 אגרות)

הוקדמה לספר זה הקדמה מדברים שכתב מרן הרב על מצות השבת ושמירתה, ב”תעודת ישראל ולאומיותו”, כחלק מהתובנה ההכרחית לבנין היסודי של הרוח הלאומית הקדושה בישראל.

לקובץ זה נוסף גם טוב ראי למם בזמן הזה או דסבירא לן דמן התורה סגי בב’ מחיצות וצורת הפתח”. אבל על “קולא דעיר של יחיד לא מסתבר בזמן הזה, דהממשלה היא של העם ולא של המלך, כמו שהיה בדורות קודמים”. (סימן ב-ד).

והרחיב בדין צורת הפתח להקיף עיר (בסימן ח-ט), שלא שייך היקף בעיר שלא לשם דירה “ואע”פ שמצד הטבע והשימוש של בני אדם אינה מחיצה כלל, אלא שמצד דין תורה היא נחשבת מחיצה”. כן הובאה תשובתו (מחוברות שער ציון) בענין מדידת תחום העיר והיחס לעבורה של עיר, הסמוך אליה מאד (יז-יח) . כן יש להתבונן בתשובתו בעניין עירוב חצירות עם המחלל שבת (כה), ועוד כיו”ב.

הנה יסודות חשובים אלו, המתבארים בטוב ראי שבת-עירובין, יש בהם יסודות נפלאים, אמנם הספר יצא לאור בתש”ס, ובו הסכמת הגר”ע יוסף על ההוצאה הראשונה, וכן הסכמות הגר”מ אליהו והגר”א שפירא, אך יש ויש להוסיף עליו עוד כהנה וכהנה מקורות וביאורים.

 

 


 

מסכתות שבת ועירובין

קובץ נפלא של חידושי מרן הראי”ה קוק, שהובאו מספריו השונים, השו”תים אורח משפט ודעת כהן, פירושו לשו”ע מצות ראיה, הערותיו ההלכתיות באגרות שונות, במכתביו ההלכתיים בעץ הדר, שבת הארץ וחבש פאר.

בחיבור זה קנח סימנים, כמספר דפי המסכת, ראשיתם וסופם בדברים שכתב מרן הרב על המסכת ב”טוב ראיה” שהתפרסם בש”ס. לומדי המסכת המבקשים לברר את גדרי מלאכת ההוצאה, יבושמו בזה מהערות הגדרותיו של הראי”ה (בסימן א-ב), ומכתב יד הרב שצורף (בסימן ט), בגדרי קלוטה, המושיט וגדרי יסוד בעקירה ובהנחה, “דגוף ההוצאה היא ההוצאה עצמה, והעקירה וההנחה אינם כ”א תנאים אל המלאכה”, ד”מה שאין רגילות כן – נחשב שלא כדרכה, לא תעשה מלאכה ע”י מה שתהיה במשכן”. (ויש לעיין בסימן יח).

בפרק השני “במה מדליקין” הובאו כל סוגיות חנוכה הרבות (כט-נג) ובתוכם באורים ליסוד נס השמן והדינים השונים המחוברים עפ”י מימרות הגמרא, ולעיתים מביאים דברים שונים יחד, המלמדים זה על זה ומפרים ומרחיבים את הסברא ודיוק העניינים. כן שולבו גם מאמריו באגדה ובאמונה בזה, אף שפירוש עין איה שעל סדר האגדות לא הובא כאן, והמובא יש בו כדי להשלים את הדברים שבעין איה. בסימן מ”ה קובצו חמשה דרשות משמועות ראי”ה בסגנונם השונה והמשלים.

דברי מרן הראי”ה נערכו לפרקים, ובראשם כותרת ואחריה ביאור תמציתי, לתועלת הלימוד והמיקוד, ראשי הפרקים סודרו בתוכן העניינים שבתחילת הספר. ומפתח העניינים בסופו.

נספח לענייני שבת (כ 42 עמודים) מובא בסוף חלק הבאורים, ובו שלושה חלקים, חלק התשובות ההלכתיות, שלא נמצא להן מקום מכוון על סדר הגמרא, כמו מלאכת נכרים בשבת, הנאה ממעשה גוי, ברכה על האור בהבדלה על חשמל, איסור חליבה בשבת, איסור כדורגל וקניית בית מגוי בשבת, בישול אחר בישול, בלילה, בענייני רפואה ואוורור עציצים, הפיכת מים לקרה, והדלקה וכבוי חשמל, עם הגדרת היחס למחלל שבת בפרהסיא.

החלק השני שבנספח זה הוא הגדרות שונות של מלאכה בשבת, כמו שינוי וגדר “כדרכה”, מלאכה שא”צ לגופה, מלאכת מחשבת וכדומה.

ובחלק השלישי קובץ אגרות ודברי תוכחה לאנשים רבים בעלי תפקיד בדבר שמירת קדושת השבת בארץ ישראל בדור התחיה, שיש בהם תועלת של שימוש דרכי התוכחה, בבחינת “גדול שמושה יותר מלמודה”. (כ 13 אגרות)

הוקדמה לספר זה הקדמה מדברים שכתב מרן הרב על מצות השבת ושמירתה, ב”תעודת ישראל ולאומיותו”, כחלק מהתובנה ההכרחית לבנין היסודי של הרוח הלאומית הקדושה בישראל.

לקובץ זה נוסף גם טוב ראי למם בזמן הזה או דסבירא לן דמן התורה סגי בב’ מחיצות וצורת הפתח”. אבל על “קולא דעיר של יחיד לא מסתבר בזמן הזה, דהממשלה היא של העם ולא של המלך, כמו שהיה בדורות קודמים”. (סימן ב-ד).

והרחיב בדין צורת הפתח להקיף עיר (בסימן ח-ט), שלא שייך היקף בעיר שלא לשם דירה “ואע”פ שמצד הטבע והשימוש של בני אדם אינה מחיצה כלל, אלא שמצד דין תורה היא נחשבת מחיצה”. כן הובאה תשובתו (מחוברות שער ציון) בענין מדידת תחום העיר והיחס לעבורה של עיר, הסמוך אליה מאד (יז-יח) . כן יש להתבונן בתשובתו בעניין עירוב חצירות עם המחלל שבת (כה), ועוד כיו”ב.

הנה יסודות חשובים אלו, המתבארים בטוב ראי שבת-עירובין, יש בהם יסודות נפלאים, אמנם הספר יצא לאור בתש”ס, ובו הסכמת הגר”ע יוסף על ההוצאה הראשונה, וכן הסכמות הגר”מ אליהו והגר”א שפירא, אך יש ויש להוסיף עליו עוד כהנה וכהנה מקורות וביאורים.